משלי, פרק כ״ח, פסוק כ״ו

קרה לכם פעם שהייתם צריכים להחליט משהו, והייתם כל כך בטוחים שהרעיון הראשון שעלה לכם לראש הוא הכי טוב, בלי שבכלל עצרתם לחשוב? לפעמים אנחנו מרגישים ביטחון עצמי גדול ופועלים מהר. אדם שמתנהג ככה נקרא בוטח בלבו. הוא סומך רק על ההיגיון שלו באותו רגע, בטוח שהוא יודע הכול, ולא חושב שאולי הוא צריך עצה. הבעיה היא שהתנהגות פזיזה כזו עלולה להוביל לטעויות. לעומת זאת, יש דרך טובה ובטוחה יותר. מי שהולך בחכמה לא ממהר לפעול מתוך ביטחון עיוור. הוא עוצר, חושב מראש על קשיים שאולי יקרו בדרך, ובעיקר בוחר לסמוך על ה' וללכת בדרך חכמת התורה. בזכות הזהירות שלו והביטחון בה', הוא יימלט. כלומר, הוא יינצל מצרות ומנזקים ויצליח לעבור את הדרך בשלום.