יצא לכם פעם לשים לב שכשמישהו מצליח מאוד, הוא לפעמים מתחיל לחשוב שהוא הכי חכם בעולם ויודע הכל? תארו לעצמכם מצב שבו אִישׁ עָשִׁיר שזכה להצלחה רבה, נוטה להיות חָכָם בְּעֵינָיו. בגלל שיש לו כל כך הרבה כסף, הוא בטוח שהכל הגיע רק בזכות השכל והכישרון שלו. הוא אפילו עלול לחשוב שהוא תמיד מתנהג נכון, כי עובדה שה׳ נותן לו להמשיך להצליח.
אבל אז מולו מתייצב אדם דַל, שהוא אמנם עני ואין לו רכוש, אך הוא מֵבִין וחכם באמת. מה העני עושה? יַחְקְרֶנּוּ. כלומר, הוא בודק את הדברים שהעשיר אומר ושואל אותו שאלות חכמות לעומק. דרך השאלות האלו, העני מראה לעשיר שהכסף לא באמת הפך אותו למבין גדול. העני מציב בפניו שאלה הגיונית: אם עושר מגיע רק למי שחכם, איך זה שאני מבין דברים לעומק יותר ממך, ובכל זאת אין לי כסף? החקירה הזו חושפת את האמת ומזכירה לכולם שהעושר הוא מתנה שניתנת מאת ה׳, והוא ממש לא מוכיח מי חכם יותר.