צבירת עושר על חשבון מצוקתם של אחרים היא אשליה זמנית. אדם המנצל את חולשתם של הנזקקים כדי להתעשר, יגלה לבסוף שפירות עמלו נלקחים ממנו ומועברים לידיים ראויות ורחמניות יותר.
הפרשנים מבארים את מילות הפסוק: הוֹנוֹ משמעו עושר ונכסים [מצודת ציון]. המילים בְּנֶשֶׁךְ ווְתַרְבִּית מתארות הלוואות האסורות על פי התורה ואינן מוסריות. בְּנֶשֶׁךְ היא הלוואה "נושכת" שבה הלווה נדרש להוסיף תשלום ככל שחולף הזמן, או הלוואה שעליה משלמים ריבית בכסף, בעוד וְתַרְבִּית היא הלוואה קצובה בזמן שבה מחזירים יותר ממה שנלקח, או ריבית המשולמת במזון [ביאור שטיינזלץ, מצודת ציון]. לְחוֹנֵן הוא אדם המעניק מתנות ונוהג בחמלה כלפי העניים [אבן עזרא, מצודת ציון].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאדם המרוויח את כספו בעושק ובניצול צורכיהם של עניים הנזקקים להלוואה, לא יזכה ליהנות מפירותיו. ה' מסבב את פני הדברים כך שהכסף יִקְבְּצֶנּוּ – ייאסף ויועבר מידיו של המלווה בריבית לידיו של אדם נדיב המחלק את כספו לדלים [רלב"ג, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מהלך זה מדגיש את הפער בין תחילת הדרך לסופה: דרך העושק נראית חלקה בתחילה אך מסתיימת באובדן, בעוד דרכו של המלווה לעניים בחינם נראית קשה בהתחלה, אך לבסוף הוא זה שיירש את הון הרשע ויתעשר [מלבי"ם].
כיצד מתבצעת העברת העושר בפועל? הפרשנים מציגים מספר דרכים. יש המסבירים כי העושר יגיע לידיים טובות דרך השלטונות: הרשויות ישמעו על התעשרותו הלא חוקית של המלווה בריבית, יחרימו את ממונו, וישתמשו בו לצורכי ציבור כמו בניית גשרים ותיקון דרכים, פעולה המהווה חנינה וחסד לעניים [רש"י, עמנואל הרומי]. לעומת זאת, גישה אחרת מציעה כי העושר יעבור בירושה לבנו של המלווה. הבן יבחר בדרך ישרה, יחון דלים, ובכך יפצה וייטיב עם הרבים שאביו עשק [אלשיך, עמנואל הרומי].
הסבר זה משמש גם כתשובה לשאלה התיאולוגית כיצד ייתכן שחוטאים זוכים לעושר. התשובה היא שהם משמשים רק כלי לאיסוף הכסף עבור הצדיקים [אלשיך]. בנוסף, יש המקשרים פסוק זה לקודמו, ומתארים אדם שבזבז את כספו בזוללות, מנסה להחזירו בייאוש דרך הלוואות בריבית, אך נכשל ומאבד את הכול לטובת נדיבי הלב [עמנואל הרומי].
מנגד, מוצגת גם גישה ייחודית ושונה לחלוטין המציעה קריאה הפוכה של הפסוק: אדם המתכוון מראש להרבות את הונו דרך הלוואות בריבית אך ורק במטרה שיהיה לו יותר כסף לחלק לעניים, ה' יסכים על ידו ויסייע לו לקבץ ממון רב למטרה זו [עמנואל הרומי].