אדם המַרְבֶּה את הוֹנוֹ, כלומר את עושרו ונכסיו, באמצעות הלוואות מנצלות בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, שהן הלוואות אסורות שבהן הלווה נדרש לשלם ריבית בכסף או במזון, לא יזכה ליהנות מרווחיו. ה' מסבב את המציאות כך שהכסף יילקח מאותו מלווה עושק ויִקְבְּצֶנּוּ, כלומר ייאסף ויועבר לידיו של אדם לְחוֹנֵן דַּלִּים, המעניק מתנות ונוהג בחמלה כלפי עניים. העברת העושר מתבצעת לעיתים על ידי השלטונות המחרימים את הכסף לטובת צורכי ציבור, ולעיתים באמצעות בן ישר שיירש את הון אביו ויחלקו לנזקקים. באופן זה החוטא משמש רק כלי לאיסוף ממון עבור הצדיקים, ואולם ישנה דעה ולפיה אדם המלווה בריבית מתוך כוונה מוקדמת לחלק את הרווחים לעניים, יזכה לסיוע מה' להצליח במטרתו.
משלי, פרק כ״ח, פסוק ח׳
מַרְבֶּ֣ה ה֭וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ (ובתרבית) [וְתַרְבִּ֑ית] לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.