הקשר בין האדם לה' מבוסס על הדדיות, ולכן אדם אשר מֵסִיר אׇזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה ומתעלם מדברי ה', נענש במידה כנגד מידה. כיוון שהוא מסרב להקשיב להדרכה האלוהית, גַּם תְּפִלָּתוֹ נחשבת שנואה ותּוֹעֵבָה לפני ה', אפילו כשהוא זועק ומתפלל מתוך צרה. מעבר לכך, ללא לימוד האדם חסר יראת חטא והכוונה לתיקון מעשיו, ולכן פנייתו נותרת מן השפה ולחוץ בעודו ממשיך להרהר במעשיו המגונים. גישה שונה לחלוטין גורסת כי הפסוק מבקר אדם המפסיק את לימודו במיוחד כדי להתפלל, שכן העדפת התפילה העוסקת בצרכים זמניים על פני התורה שהיא חיי עולם, פוסלת את התפילה עצמה.
משלי, פרק כ״ח, פסוק ט׳
מֵסִ֣יר אׇ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה גַּ֥ם תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.