משלי, פרק כ״ח, פסוק ט״ו

תארו לעצמכם שאתם הולכים ביער חשוך ולפתע שומעים מרחוק שאגות של חיות טרף. הפחד הגדול הזה הוא בדיוק מה שמרגישים אנשים חלשים כשיש להם מנהיג רע. מנהיג טוב אמור להיות כמו רועה צאן אוהב שדואג לחלשים ומרפא את החולים. אבל מוֹשֵׁל רָשָׁע מתנהג בדיוק ההפך. הוא דומה לחיות מסוכנות שמטילות פחד על כולם. הוא כמו אֲרִי־נֹהֵם, שזה אריה רעב שמשמיע שאגות מפחידות כי הוא מחפש טרף, והוא גם כמו דוב שׁוֹקֵק, שזה הקול החזק והמאיים שהדוב משמיע. המצב עצוב במיוחד כשהמנהיג הזה שולט על עַם־דָּל, כלומר על קבוצת אנשים עניים. אם מנהיג רע שולט על אנשים עשירים, הוא בדרך כלל מסתפק בלקחת את הרכוש שלהם. אבל כשהוא שולט על אנשים עניים שאין להם מה לתת לו, הוא נהיה מסוכן אפילו יותר, ממש כמו חיה רעבה שכועסת ומפחידה את כל מי שעומד בדרכה.