האדם העומד מול איומים מבקש מה' כי וּבְחַסְדְּךָ המכוון באופן בלעדי כלפיו תַּצְמִית ותכרית את אֹיְבָי המסכנים את גופו, אפילו רק על ידי עשיית טובה גלויה שתכה אותם בתדהמה. לעומת זאת, כלפי כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי המהווים איום רוחני ומפריעים לנפש לעשות את רצון ה', הוא דורש וְהַאֲבַדְתָּ, כלומר השמדה ואובדן מוחלטים. ההצדקה לבקשות אלו נשענת על ההצהרה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, שכן כשם שחובה על אדון להגן על משרתו, כך ה' מתבקש להציל את עבדו הדבק בו בניגוד לאויביו. יתרה מכך, סילוק המפריעים הרוחניים הכרחי דווקא משום שהם מעכבים את האדם, החפץ לשרת את בוראו באין מפריע.
תהלים, פרק קמ״ג, פסוק י״ב
וּֽבְחַסְדְּךָ֮ תַּצְמִ֢ית אֹ֫יְבָ֥י וְֽ֭הַאֲבַדְתָּ כׇּל־צֹרְרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֝֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.