קיומה של היבשה הוא נס מתמשך המעיד על שליטתו של ה' בטבע, שכן האדמה הכבדה הייתה אמורה לשקוע כולה תחת המים. ה' בנה את הארץ בשלבים, כאשר תחילה יְסָדָהּ, כלומר הניח את יסודותיה ממש מעל מקווי המים, ולאחר מכן יְכוֹנְנֶהָ, השלים ושכלל את בניינה. גישה אחרת מסבירה שהארץ לא נבנתה ממש מעל המים, אלא שה' ייסד אותה עַל־יַמִּים וְעַל־נְהָרוֹת, כלומר בסמוך אליהם, כדי לספק לברואים את הלחות ההכרחית לחיים. לצד המשמעות המוחשית, מקורות המים מסמלים גם שפע רוחני המעניק חיות לעולם, ורומזים לימים ולנהרות התוחמים את ארץ ישראל.
תהלים, פרק כ״ד, פסוק ב׳
כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.