אף שהעולם כולו שייך לה', הזכות להתקרב אל נוכחותו דורשת התאמה רוחנית ואינה מובנת מאליה. המשורר תוהה מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהֹוָה, שהוא הר המוריה המייצג את פסגת העולם הפיזית והרוחנית, פעולה המבטאת התעלות והשגת קרבה זמנית. לאחר מכן נשאלת השאלה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשׁוֹ, כלומר מי מסוגל להחזיק מעמד, לדור במקום הקדוש בקביעות ולשמור על דבקות מתמדת. פער זה בין העלייה הארעית לעמידה היציבה מסמל גם את ההבדל ההיסטורי בין בית המקדש הראשון שבו השראת השכינה הייתה זמנית, לבין בית המקדש השלישי העתידי שבו היא תהיה קבועה ונצחית.
תהלים, פרק כ״ד, פסוק ג׳
מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהֹוָ֑ה וּמִי־יָ֝ק֗וּם בִּמְק֥וֹם קׇדְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.