תארו לעצמכם שאתם עומדים מול שערים ענקיים וסגורים, ומחכים לאורח הכי חשוב בעולם שיגיע. פתאום נשמעת קריאה חזקה ומרגשת אל השערים עצמם שיפנו את הדרך. הקריאה מבקשת מהשערים: שְׂאוּ את רָאשֵׁיכֶם כלפי מעלה. הקריאה הזו מכוונת לזמן העתיד, לימי הגאולה, ואז השערים לא יצטרכו שמישהו יפתח או ירים אותם בכוח. הם יתרוממו ממש מעצמם מתוך יראה וכבוד עצום לה׳. השערים האלה נקראים פִּתְחֵי עוֹלָם, כי הקדושה שלהם היא נצחית ונשארת לתמיד. ולמי השערים המיוחדים האלה נפתחים? כדי שייכנס מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מלך רגיל נחשב למכובד רק אם יש לו אנשים שמכבדים אותו, אבל הכבוד של ה׳ הוא שונה לגמרי. הכבוד שלו הוא אמיתי ומוחלט, כי הוא ברא את כל העולם וכל מה שיש בו ממילא שייך לו.
תהלים, פרק כ״ד, פסוק ט׳
שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹ֗א מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.