החסד הנצחי שה' מעניק ליראי שמים הוא נדיר ומַה יָּקָר, שכן בניגוד לחסד הטבעי הניתן לכל נברא, זהו שכר רוחני השמור לעולם הבא. אף ששם אֱלֹהִים מבטא את מידת הדין, ייסורי הצדיקים בעולם הזה נחשבים לעצם החסד, שכן הם מנקים אותם מעוונותיהם לקראת חיי הנצח. בשונה משאר הנבראים הנתונים לחוקי הטבע, וּבְנֵי אָדָם ייחודיים ביכולתם למשוך עליהם השגחה פרטית בזכות נפשם הרוחנית. כאשר הם בוחרים להתקרב לבוראם, הם מוצאים מחסה ויֶחֱסָיוּן תחת השגחתו, מוגנים ועטופים בְּצֵל כְּנָפֶיךָ ממש כפי שעוף מסוכך ברחמים על גוזליו.
תהלים, פרק ל״ו, פסוק ח׳
מַה־יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.