לאחר ההודאה על ההצלה בעבר, פונה האדם אל העתיד מתוך הכרה בצורך התמידי בהשגחה, ומבקש שה' לֹא תִכְלָא, כלומר לא ימנע, את רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי. כגמול על כך שסיפר את תהילת ה' ברבים, הוא מתפלל שמידות אלו עצמן יעמדו לו וכי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ, שהיא אמיתת הבטחתו, תָּמִִיד יִצְּרוּנִי וישמרו עליו מכל צרה. מכיוון שמידת הרחמים דורשת זכות, יש לבקש עליה במפורש שתינתן כמתנת חינם מבלי להפחית מזכויותיו. לעומת זאת, החסד והאמת פועלים ללא תלות בזכויות, ולכן קיימת ודאות גמורה שהם אכן ישמרו עליו תמיד ללא צורך בבקשה.
תהלים, פרק מ׳, פסוק י״ב
אַתָּ֤ה יְהֹוָ֗ה לֹֽא־תִכְלָ֣א רַחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַ֝אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.