קרה לכם פעם שהרגשתם ששום דבר לא מסתדר, כאילו המון דברים קשים קורים בבת אחת ואתם פשוט לא יודעים מאיפה להתחיל לסדר את הכל? המשורר מתאר בדיוק את התחושה הזו. הוא מרגיש שצרות רבות אָפְפוּ אותו, כלומר סובבו ועטפו אותו מכל הכיוונים. הוא מבין שהצרות האלו לא קרו סתם כך, אלא הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי, כלומר הטעויות והמעשים הלא טובים שעשה בעבר רדפו אחריו והשיגו אותו. מרוב צרות ודאגות הוא מרגיש וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת, העיניים שלו כאילו נעצמו והוא לא מצליח לראות את המציאות בצורה ברורה או להבין איך לצאת מהמצב. הוא מתאר שהטעויות שלו עָצְמוּ, כלומר התרבו כל כך, עד שהן רבות יותר מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי. לפעמים טעות נראית לנו קטנה ודקה כמו חוט של שערה, אבל אם לא שמים לב ומתקנים, הטעויות מצטברות והופכות לערימה ענקית. מרוב עומס ופחד, הוא מרגיש שקורה לו דבר עצוב, וְלִבִּי עֲזָבָנִי. הלב, שנותן לנו את הכוח והאומץ, כאילו עזב אותו. הוא נשאר בלי כוח, בלי תקווה ובלי יכולת לחשוב על פתרון.
תהלים, פרק מ׳, פסוק י״ג
כִּ֤י אָפְפֽוּ־עָלַ֨י ׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֭וֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָצְמ֥וּ מִשַּׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.