החלמתו של האדם מחוליו והקמתו מנפילתו מהוות הוכחה ברורה לאהבת ה', ועל כך הוא מצהיר בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי. הסימן המובהק לחסד זה הוא כִּי לֹא יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי, כלומר שה' מונע משונאיו להשמיע תרועת ניצחון ושמחה על מפלתו. למרות שהאויבים כבר ציפו למותו מן המחלה ותכננו לשחוק עליו, הישועה האלוהית מסכלת את תוכניתם. יתרה מזאת, עצם הציפייה של האויבים לחגוג את האסון היא זו שמניעה את ה' להציל את החולה, כדי להוכיח שהוא אכן תומך בו בזכות תמימותו.
תהלים, פרק מ״א, פסוק י״ב
בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.