שורשי הרוע של אנשים מושחתים אינם בהכרח תוצאה של בחירה מאוחרת, אלא פגם הנטוע בהם מראשית קיומם. הרְשָׁעִים זֹרוּ, כלומר הושחתו, נעשו זרים והתרחקו מה' כבר מֵרָחֶם, ואילו דֹּבְרֵי כָזָב תָּעוּ וסטו אל הדרך הרעה עוד מִבֶּטֶן. תיאור כפול זה נועד להדגיש את חומרת הפגם המולד, אך הוא גם מצביע על הבדל מהותי בין סוגי החוטאים. בעוד שהרשעים הרגילים סוטים מן הדרך רק לאחר יציאתם לאוויר העולם עקב השפעת הסביבה, אצל השקרנים הנטייה לכזב היא תכונה עצמית ומושרשת הקיימת בהם כבר בשלב העוברי.
תהלים, פרק נ״ח, פסוק ד׳
זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.