קללה עזה מופנית כלפי הרשעים, המייחלת לאובדנם ההדרגתי ולהיעלמותם מן העולם. הכתוב מבקש שהאויב יכלה לאטו בהמסה והתמוססות, תהליך המכונה תֶּמֶס, וייעלם כזרם מים חולף או כְּמוֹ שַׁבְּלוּל המותיר שובל ריר ונראה כמתמעט כאשר הוא יַהֲלֹךְ ומתקדם. בנוסף, אובדנם נמשל לנֵפֶל אֵשֶׁת, כלומר עובר של אישה שנפל בטרם עת, או לחיה תת קרקעית עיוורת כדוגמת החולד. המשותף לדימויים אלו הוא הקיום באפלה, שכן הרשעים בַּל־חָזוּ שָׁמֶשׁ ולעולם לא יזכו לראות את אורה של הישועה.
תהלים, פרק נ״ח, פסוק ט׳
כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.