יצא לכם פעם לראות שבלול זוחל לאט לאט על המדרכה ומשאיר אחריו שביל רטוב? כשמדברים על אנשים שבוחרים לעשות רע, התקווה היא שהכוח שלהם פשוט ילך וייעלם לאט לאט. הכתוב מדמה אותם אל שַׁבְּלוּל שזוחל ומשאיר אחריו ריר, ולכן זה נראה כאילו הוא נמס ומתמעט תוך כדי ההליכה שלו. המילה תֶּמֶס באה מהמילה המסה, כמו משהו שנמס ונעלם. הדבר השני שמוזכר הוא נֵפֶל אֵשֶׁת, שזו חיה קטנה הדומה לחולד, שחיה עמוק מתחת לאדמה בחושך מוחלט ונולדת בלי עיניים. המשותף לשניהם הוא שהם חיים בחושך ולא זוכים לראות את השמש. בסיפור שלנו, השמש מסמלת את האור הגדול של הישועה. המסר הוא שאנשים שמתנהגים ברשעות יאבדו את הכוח שלהם לאט לאט, ויישארו בחושך מבלי לזכות לראות את האור השמח והטוב.
תהלים, פרק נ״ח, פסוק ט׳
כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.