יצא לכם פעם לראות קוץ קטן שרק התחיל לצמוח בגינה? כשהוא קטן ורך קל מאוד לעקור אותו, אבל אם מחכים הוא הופך לשיח דוקרני שקשה להוציא. דוד המלך משתמש בדוגמה הזאת כדי להסביר איך ה' עוצר אנשים שבוחרים לעשות רע. הוא קורא לקוצים הצעירים והרכים סִּירֹתֵכֶם, ולשיח הקוצים הגדול והקשה הוא קורא אָטָד. המילה יָבִינוּ מתארת את הזמן שבו הקוץ מבשיל ומתקשה. המסר הוא שה' לא יחכה שהתוכניות הרעות יספיקו לגדול ולהתחזק כמו שיח קוצים בוגר. עוד לפני שזה יקרה ה' יעצור אותם. המילה יִשְׂעָרֶנּוּ באה מהמילה סערה ומלמדת שה' יסלק את הרוע מהר מאוד כמו רוח חזקה שמעיפה הכול. זה יקרה כְּמוֹ־חַי, כלומר כשהקוצים עדיין ירוקים וצעירים, ובעוצמה של כְּמוֹ־חָרוֹן, מתוך כעס גדול על המעשים הרעים. כך ה' שומר שהרוע יתפזר וייעלם מהעולם במהירות עוד לפני שהוא מספיק לפגוע.
תהלים, פרק נ״ח, פסוק י׳
בְּטֶ֤רֶם ׀ יָבִ֣ינוּ סִּירֹתֵכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.