תהלים, פרק ע״ז, פסוק כ״א

יצא לכם פעם ללכת אחרי מישהו בביטחון מוחלט, רק כי סמכתם עליו לגמרי? ככה בדיוק הרגישו בני ישראל. המילה נָחִיתָ פירושה הובלת או הנהגת. ה׳ הוביל את עם ישראל ברוגע ובאהבה ממש כַּצֹּאן, כמו רועה מסור ששומר על העדר שלו. תחשבו על כבשים שהולכות אחרי הרועה אל שדה ירוק, כי הן יודעות שהוא הכין להן אוכל. כך בני ישראל הלכו אחרי ה׳ אל תוך הים ואל המדבר הריק, בלי לקחת איתם צידה לדרך, מתוך אמונה עמוקה ותמימות. הם ידעו שה׳ ידאג לכל מה שהם צריכים. ההובלה המיוחדת הזו נעשתה בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, המנהיגים הגדולים שבזכותם העם ניצל, כאשר משה מוזכר ראשון כי הוא היה הנביא הגדול מכולם. הזיכרון הזה נועד לתת לנו המון כוח ותקווה. כשאנחנו נזכרים איך ה׳ שמר עלינו והנהיג אותנו בעבר, אנחנו מתמלאים בביטחון שממש כמו פעם, גם היום ה׳ יכול לגאול אותנו ולהעמיד לנו מנהיגים טובים וראויים.