יצא לכם פעם להרגיש כל כך עצובים, עד ששאלתם את עצמכם אם מישהו שאהב אתכם בעבר עדיין אוהב אתכם היום? כשהיו בני ישראל בגלות, הם הרגישו צער וייאוש גדול. מתוך הכאב הזה הם צועקים אל ה' ושואלים אותו מתוך פליאה: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ? המילה הֶאָפֵס מתארת משהו שנגמר ואזל לגמרי, ממש כמו שאומרים לפעמים שהכסף אפס, כלומר נגמר. הם בעצם שואלים האם החסד והאהבה של ה' כלפינו הסתיימו ונעלמו לתמיד.
לאחר מכן הם ממשיכים ושואלים על ההבטחות של ה': גָּמַר אֹמֶר. המילה גָּמַר פירושה סיים, והמילה אֹמֶר קשורה לדברים שה' אמר והבטיח. כאן הם שואלים האם ה' הפסיק את כל ההבטחות הטובות שהבטיח לנו, והאם ההבטחות האלו כבר לא יתקיימו לעולם בשום דור, כלומר לְדֹר וָדֹר. בני ישראל שאלו את השאלות האלו מתוך געגוע עצום, כי הם פשוט רצו להרגיש שוב את הקשר החם והקרוב אל ה'.