מתוך עומק הגלות והייאוש עולה זעקת צער השואלת האם הקשר בין ה' לעמו נותק לחלוטין. התהייה היא האם הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, כלומר האם חסד ה' שאין לו גבול כלה ואזל לעולמים, והאם הוא גָּמַר אֹמֶר, כלומר השלים וסיים את דברו לְדֹר וָדֹר. תמיהה זו מבטאת חשש שמא ה' גזר גזירת גלות מוחלטת, או לחלופין שהבטחות הנחמה שהובטחו לדורות תמו וכבר לא יתקיימו לעולם. עם זאת, טמונה בכך גם נחמה, שכן בעוד שהבטחות התלויות בזכות אבות יכולות להסתיים, חסד ה' עצמו אינו יכול לכלות לעולם, והשבועה להילחם ברע מדור לדור תביא לבסוף לגאולה השלמה.
תהלים, פרק ע״ז, פסוק ט׳
הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.