יצא לכם פעם ללכת על חול רטוב ולהסתכל לאחור על טביעות הרגל שלכם? מה קורה כשגל מגיע ושוטף אותן? כשעם ישראל עמד מול ים סוף, ה׳ עשה נס עצום. בַּיָּם דַּרְכֶּךָ אומר שה׳ פתח עבור העם דרך ממש בתוך הים כדי שיוכלו לעבור בבטחה. הים נבקע, וה׳ יצר להם וּשְׁבִילְךָ, כלומר מסילה ונתיב הליכה, בתוך בְּמַיִם רַבִּים. אבל הפלא הגדול קרה מיד אחרי שהם עברו. המילה וְעִקְּבוֹתֶיךָ פירושה פסיעות של רגליים. הרי מטבעם של מים שאי אפשר להשאיר עליהם עקבות, וברגע שעם ישראל סיים לחצות את הים, המים חזרו למקומם הרגיל וכיסו את הכל. העולם חזר לקדמותו, בלי להשאיר שום סימן או זכר לדרך המופלאה שהייתה שם רק רגע אחד לפני כן.
תהלים, פרק ע״ז, פסוק כ׳
בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ (ושביליך) [וּֽ֭שְׁבִילְךָ] בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.