שיר השירים, פרק ד׳, פסוק א׳

Song of Songs 4:1Sefaria

הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִךְ יוֹנִ֔ים מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵ֑ךְ שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מֵהַ֥ר גִּלְעָֽד׃

חיבתו ההיסטורית והנמשכת של ה' לעמו מתבטאת בהכרזה הכפולה הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, המדגישה כי יופייה המהותי של האומה נותר שלם גם לאחר רגעי משבר. הדימוי עֵינַיִךְ יוֹנִים מסמל את הנהגתה הרוחנית של האומה ואת נאמנותה המוחלטת, בדומה ליונה המסורה לבן זוגה. יופי פנימי זה אינו מוחצן אלא ניבט מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, כלומר מבעד לרדיד האוסף את השיער, רמז לצניעותם של ישראל המסתירים את חוכמתם ומעשיהם הטובים. מראה השיער מתואר במילים שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, כדימוי לשיער שופע הגולש מטה, או נמתח בדומה להר שנקרח ממרעה לאחר שעדר ירד ממנו. תיאור זה מאגד בתוכו את כל חלקי העם, החל מאנשי המעלה ועד לפשוטי העם, שכולם רצויים ואהובים לפניו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ג׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.