נסו לעצום עיניים ולדמיין שאתם מטיילים בתוך גן מרהיב, שבו כל עץ עמוס בכל טוב והאוויר מלא בריחות נעימים. המילה שְׁלָחַיִךְ מתארת את הענפים של העצים שמתפשטים לכל עבר, אבל היא גם רומזת לאדמה יבשה שצמאה מאוד למים. והנה הפלא הגדול: אפילו אותם מקומות יבשים פורחים ונראים כמו פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, שהוא גן יפהפה של עצי פרי. הגן הזה מצמיח פְּרִי מְגָדִים, כלומר פירות משובחים, מבורכים וטעימים במיוחד. יחד עם הפירות גדלים שם גם כְּפָרִים עִם נְרָדִים, שהם סוגים שונים של צמחי בושם יקרים ונדירים.
השילוב הזה של פירות מתוקים למאכל ובשמים נעימים להרחה יוצר שלמות אמיתית. התיאור המקסים הזה בא ללמד אותנו משהו מיוחד על עם ישראל. גם האנשים הפשוטים ביותר, שלפעמים נראים כמו אותה אדמה יבשה, מלאים בעצם בהמון מעשים טובים ממש כמו שרימון מלא בגרגרים, ומפיצים סביבם מידות טובות וריח טוב של עשייה מבורכת.