שיר השירים, פרק ד׳, פסוק י״ד

Song of Songs 4:14Sefaria

נֵ֣רְדְּ ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמ֔וֹן עִ֖ם כׇּל־עֲצֵ֣י לְבוֹנָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָל֔וֹת עִ֖ם כׇּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃

יצא לכם פעם להיכנס לגינה ולהריח ריח כל כך טוב שפשוט רציתם להישאר שם? תארו לעצמכם גן קסום ומיוחד שבו גדלים צמחי בושם נדירים. בגן הזה אפשר למצוא נרד וגם כרכם, שהם צמחי בושם עתיקים, וגם קנה שהוא בעצם קנה שמפיץ ריח נפלא. פעם הקנמון היה גדל בארץ ישראל בכל כך הרבה שפע, עד שעיזים וצבאים היו פשוט אוכלים מהעצים שלו. בגן גדל גם מור, שהוא בושם מיוחד, ואהלות שהם עצי בושם. למה קוראים להם כך? כי הריח החזק והטוב שלהם היה נכנס לתוך האוהלים של האנשים, או בגלל שאנשים אהבו לגדל אותם בתוך אוהל סגור כדי לשמור את כל הריח הטוב בפנים. כל הצמחים האלו נקראים ראשי בשמים, כלומר הבשמים הכי טובים, איכותיים ומובחרים שיש.


רוב הבשמים האלו הם בדיוק אותם בשמים שבהם השתמשו כדי להכין את הקטורת שהעלו בבית המקדש. כשלוקחים את כל הבשמים יחד ומערבבים אותם, נוצר ריח מושלם ונעים שמגיע למרחקים. אבל הריח הזה הוא בעצם משל. ממש כמו שהריח הטוב מתפשט באוויר, כך גם השם הטוב והמעשים הטובים של עם ישראל מתפרסמים בכל מקום. הבשמים המיוחדים האלו מזכירים לנו גם מלכים צדיקים שעזרו לעם ישראל להתקרב אל ה', והמעשים הטובים שלהם הפיצו "ריח" נפלא של אמונה וזכות גדולה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.