שיר השירים, פרק ז׳, פסוק י׳

Song of Songs 7:10Sefaria

וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃

אמירותיה וחכמתה הפנימית של הרעיה, המבוטאות במילה וחכך, נמשלות למשקה משמח שטעמו וניחוחו נשארים לאורך זמן, כיין הטוב. דיבור זה נאמר בכנות ובתנועה חלקה ונעימה למישרים, ומכוון באהבה עזה אך ורק לה'. עוצמתו של קשר זה מסוגלת להרחיש ולעורר לשיחה, דובב, אפילו את שפתי ישנים, הלוא הם האנשים הרדומים. ברובד הסמלי, מילים אלו מייצגות את לימוד התורה והנאמנות למסורת, וכאשר אדם מזכיר דבר הלכה בשם אומרו, הוא מעורר לחיים את שפתיהם של החכמים והאבות שכבר הלכו לעולמם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.