שיר השירים, פרק ז׳, פסוק ד׳

שְׁנֵי שָׁדַיִךְ מדומים אל עֳפָרִים, שהם ילדי הצבי והאיל, בשל יופיים והמבנה השווה והסימטרי שלהם המעורר חיבה. דימוי זה של שני איברים המעניקים שפע מסמל הנהגה כפולה ומשלימה הפועלת יחד בהרמוניה, כמו משה ואהרן או המלך והכוהן הגדול, ולחלופין את המאבק ההלכתי הפורה בין הנשיא לאב בית הדין המגיע לשלמות כששכינת ה' שורה על העם. כמו כן, התאומים מייצגים את מקורות ההזנה הרוחנית של האומה, כדוגמת שני לוחות הברית, התורה שבכתב והתורה שבעל פה, ורבדי הפשט והסוד השזורים זה בזה. במישור הפנימי של האדם, איברים אלו משקפים את כוחות הנפש של התאווה והכעס המתעוררים ופועלים במקביל בעולם החומרי.