זכריה, פרק א׳, פסוק א׳

יצא לכם פעם לחלום חלום מסתורי ומיוחד, אבל כשהתעוררתם הרגשתם שאתם צריכים עזרה כדי להבין מה הוא אומר? כך בדיוק היו הנבואות של זכריה. בשונה מנביאים קודמים שמסרו מסרים רגילים וברורים, זכריה ראה מראות חידתיים שהיו דומים לחלום. הנבואה הזו מתרחשת בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, שהוא חודש מרחשוון, ובתזמון היסטורי חשוב: בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ. בדרך כלל נביאים לא מציינים את התאריך המדויק, אבל כאן השנה הזו משמעותית מאוד. זו התקופה שבה דריוש מלך פרס נתן לעם ישראל רשות לחזור ולבנות את בית המקדש. למרות שקיבלו אישור, העם התעצל והתמהמה עם הבנייה, והיו להם גם מעשים לא טובים שהם היו צריכים לתקן. לכן ה' שולח אליהם את זכריה, שנקרא בֶּן־עִדּוֹ. התואר הַנָּבִיא מלמד אותנו שזכריה הגיע ממשפחה מיוחדת וירש את כוח הנבואה מסבו, שגם הוא היה נביא. המילה שחותמת את הפסוק, לֵאמֹר, מופנית אל עם ישראל כולו. המטרה שלה היא לעורר את העם: לבקש מהם לזכור את החורבן שקרה בעבר בגלל החטאים של האבות, לקרוא להם לחזור בתשובה אל ה', ולהיזהר מאוד לא לחזור על אותן טעויות.