זכריה, פרק א׳, פסוק י״ז

Zechariah 1:17Sefaria

ע֣וֹד ׀ קְרָ֣א לֵאמֹ֗ר כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת ע֛וֹד תְּפוּצֶ֥נָה עָרַ֖י מִטּ֑וֹב וְנִחַ֨ם יְהֹוָ֥ה עוֹד֙ אֶת־צִיּ֔וֹן וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}

יצא לכם פעם לדמיין עיר שפשוט לא מפסיקה לגדול מרוב שטוב בה? המלאך מבקש מהנביא להשמיע הודעה משמחת לעם ישראל ואומר לו עוֹד קְרָא לֵאמֹר. ההודעה הזו היא הבטחה מיוחדת: עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי מִטּוֹב. כלומר, ערי יהודה יגדלו ויתרחבו לכל כיוון, ויהיה בהן כל כך הרבה שפע, ברכה ושלווה, עד שהן יתפשטו החוצה מרוב טוב. לאחר מכן, הפסוק מבטיח גאולה שלמה שתהיה לתמיד. כתוב וְנִחַם ה' עוֹד אֶת צִיּוֹן, וכאן הכוונה היא לנחמה של בית המקדש ולעבודת הקודש שתחזור אליו. מיד אחר כך כתוב וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם, וזו הבטחה לעיר ירושלים עצמה. ה' יבחר בה מחדש, עם ישראל יחזור לגור בעיר שהייתה ריקה, ותחזור אליה המלכות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פרק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.