זכריה, פרק א׳, פסוק ה׳

Zechariah 1:5Sefaria

אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַיֵּה־הֵ֑ם וְהַ֨נְּבִאִ֔ים הַלְעוֹלָ֖ם יִֽחְיֽוּ׃

יצא לכם פעם להסתכל על טעויות שאנשים אחרים עשו בעבר ולחשוב מה אפשר ללמוד מהן כדי לא לחזור עליהן? הנביא מנהל שיחה חשובה עם בני ישראל ומבקש מהם ללמוד מההיסטוריה. הוא שואל אותם אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם, כלומר איפה הדורות הקודמים שלכם. הנביא מזכיר להם שהאנשים שחטאו בעבר נענשו על המעשים הרעים שלהם ולא הרוויחו מהם שום דבר.


אבל העם מנסה להתווכח, ועונה לנביא בשאלה משלו: וְהַנְּבִיאִים הַלְעוֹלָם יִחְיוּ. העם טוען שגם הנביאים הצדיקים לא חיים לנצח, ואם כולם בסוף מסיימים את חייהם, אז מה ההבדל ביניהם? על כך הנביא מסביר שיש הבדל גדול מאוד. הנביאים סיימו את חייהם בדרך טבעית ורגילה, ולא כעונש. אולי גם החוטאים וגם הנביאים כבר לא נמצאים כאן, אבל דברי הנבואה והאזהרות של ה' תמיד נשארים ומתקיימים במלואם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.