הנביא קורא לעם להפיק לקחים מההיסטוריה ושואל אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם, כדי להזכיר שדורות העבר נענשו בגלות ובמוות בגלל חטאיהם ולא הרוויחו דבר ממעשיהם הרעים. בתגובה טוען העם וְהַנְּבִאִים הַלְעוֹלָם יִחְיוּ, כלומר גם הנביאים אינם חיים לנצח ולכן לכאורה אין הבדל בינם לבין החוטאים. על כך משיב הנביא כי בניגוד לאבות, הנביאים מתו בדרך הטבע במלוא שנותיהם ולא כעונש, וגם לאחר מותם של המוכיחים והמוכחים דברי הנבואה התקיימו במלואם. משמעות נוספת למילים אלו היא רמז לסיום תקופת הנבואה, שכן ה' לא ישלח נביאים חדשים לאחר שהעם כבר נוכח לראות כיצד כל אזהרות העבר התגשמו.
זכריה, פרק א׳, פסוק ה׳
אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַיֵּה־הֵ֑ם וְהַ֨נְּבִאִ֔ים הַלְעוֹלָ֖ם יִֽחְיֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.