זכריה, פרק א׳, פסוק ד׳

Zechariah 1:4Sefaria

אַל־תִּהְי֣וּ כַאֲבֹֽתֵיכֶ֡ם אֲשֶׁ֣ר קָרְאֽוּ־אֲלֵיהֶם֩ הַנְּבִיאִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים לֵאמֹ֗ר כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁ֤וּבוּ נָא֙ מִדַּרְכֵיכֶ֣ם הָרָעִ֔ים (ומעליליכם) [וּמַֽעַלְלֵיכֶ֖ם] הָֽרָעִ֑ים וְלֹ֥א שָׁמְע֛וּ וְלֹֽא־הִקְשִׁ֥יבוּ אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

הדור השב לארץ ישראל נדרש להפיק לקחים מן ההיסטוריה ומוזהר: אַל תִּהְיוּ כַאֲבֹתֵיכֶם, בני הדורות שחיו בתקופת חורבן הבית. אבות אלו הוזהרו על ידי הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים שפעלו לפני החורבן לשוב ממעשיהם ופעולותיהם הרעים, המכונים וּמַעַלְלֵיכֶם, אך הם סירבו, וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. התעלמות זו היא שהובילה לעונש הגלות, וכעת על השבים להיזהר מלחזור על טעויות העבר פן ימיטו על עצמם חורבן נוסף. יתרה מכך, אזכור הנביאים רומז כי תקופת הנבואה עתידה להיפסק בימי הבית השני, ומאחר שלא תמיד יהיו נביאים שיוכיחו אותם, האחריות לשמור על חוקי ה' מוטלת כעת במלואה על כתפי העם עצמו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.