זכריה, פרק א׳, פסוק ו׳

Zechariah 1:6Sefaria

אַ֣ךְ ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֙יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּאמְר֗וּ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֙ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ׃ {פ}

קרה לכם פעם שמישהו הזהיר אתכם שאם תמשיכו לעשות משהו לא טוב, בסוף יקרה משהו לא נעים, ובאמת כך היה? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. הנביאים הזהירו את העם במשך שנים רבות, ואפילו אחרי שהנביאים כבר הלכו לעולמם, המילים שלהם נשארו לנצח והתקיימו במציאות.


ה׳ שלח אליהם את דְּבָרַי וְחֻקַּי, כלומר את האזהרות והעונשים שנקבעו מראש בגלל המעשים הרעים שלהם. האזהרות האלה לא היו סתם מילים. הן הִשִּׂיגוּ את הדורות הקודמים, זאת אומרת שהעונשים הקשים והגלות באמת קרו ופגעו בהם בדיוק כפי שהנביאים אמרו.


כשהצרות הגיעו, העם הבין את הטעות. המילה וַיָּשׁוּבוּ מתארת שהם חזרו בתשובה והודו על החטאים שלהם בזמן החורבן. הם הבינו שכאשר ה׳ זָמַם, כלומר חשב, תכנן והחליט להביא עליהם עונש, הוא אכן ביצע זאת. הם הודו שהכל קרה כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ, בדיוק מידה כנגד מידה ולפי ההתנהגות שלהם. מתוך כל זה, כולם ראו בעיניים ולמדו שיעור חשוב: דברי הנביאים הם תמיד אמת ותוקפם נשאר לעולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.