בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, הוא חודש מרחשוון, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ מלך פרס, ניתנה לעם ישראל הרשות לבנות את המקדש. ציון התקופה הכללית נועד לעורר את העם מרפיונו, שכן באותה עת התעכבה הבנייה והצריכה תוכחה על מעשיהם הרעים. על רקע זה הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ, בנבואה המורכבת ממראות סתומים הדורשים תיווך של מלאך. התואר הַנָּבִיא מתייחס לזכריה או לסבו, כדי ללמד שירש את כוח הנבואה מאבותיו. המילה לֵאמֹר מופנית לעם בקריאה לשוב בתשובה וללמוד מחטאי העבר, ויש המפרשים שהיא מיועדת לנביא עצמו.
זכריה, פרק א׳, פסוק א׳
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁמִינִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָ֣ה דְבַר־יְהֹוָ֗ה אֶל־זְכַרְיָה֙ בֶּן־בֶּ֣רֶכְיָ֔ה בֶּן־עִדּ֥וֹ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לשיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.