זכריה, פרק י״ב, פסוק א׳

Zechariah 12:1Sefaria

מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהֹוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל נְאֻם־יְהֹוָ֗ה נֹטֶ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ וְיֹסֵ֣ד אָ֔רֶץ וְיֹצֵ֥ר רֽוּחַ־אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ׃

נבואה זו, המוגדרת כמַשָּׂא דְבַר ה', חותמת את דברי הפורענות כלפי אומות העולם ומבטיחה את גאולת יִשְׂרָאֵל השלמה באחרית הימים. כדי לבסס את אמינות ההבטחה, מוצג ה' כנֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, בורא היקום המחזיק בשליטה מוחלטת ויכול להגלות ולגאול כרצונו, ויש אף הסוברים שהעולם כולו נברא מלכתחילה בזכות ישראל. לצד ההנהגה הקוסמית העצומה קיימת גם השגחה אישית, שכן ה' הוא וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבּוֹ, פעולה המתייחסת להכנת הכלים הגופניים המכילים את הרוח. האדם נחשב לעולם קטן המחבר בין שמים לארץ, ומאחר שהוא תכלית הבריאה, ה' מכוון את ההיסטוריה כך שבאחרית הימים תגיע האנושות כולה לתיקון ותעבוד אותו יחד.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק י״א
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.