באחרית הימים יגיע מועד שנקבע מראש, הִנֵּה יוֹם־בָּא לַיהֹוָה, שבו יתגלה כבודו וייעשה משפט באומות העולם דרך מלחמת גוג ומגוג בירושלים. במוקד מערכה זו תעמוד הביזה, היא שְׁלָלֵךְ, שלגביה חלוקות הדעות: יש המזהירים כי האויבים יפרצו לעיר ויבזזו את רכושה, אך רבים רואים בכך הבטחה שתושבי ירושלים הם שיבזזו את האויב המובס וישיבו את העושר שנגזל מהם בגלות. הרכוש וְחֻלַּק בצורה צודקת ומסודרת בְּקִרְבֵּךְ, בתוך תחומי העיר. חלוקה פיזית זו מסמלת גם תהליך רוחני של שחרור ניצוצות הקדושה שאבדו והפנמתם מחדש בתוך כל אדם ואדם.
זכריה, פרק י״ד, פסוק א׳
הִנֵּ֥ה יֽוֹם־בָּ֖א לַיהֹוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.