זכריה, פרק י״ד, פסוק ב׳

ה' הוא שמעורר את אומות העולם ומקבץ אותן אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה, מתוך מטרה עליונה להפילן שם ולאבד את כוחן. עם כיבוש העיר, וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, כלומר המבנים ייבזזו ויירמסו כדי לפנות מקום לבנייתם מחדש בקדושה, וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה באונס אכזרי, תוך שהקריאה משתמשת בלשון נקייה במקום המילה הבוטה הכתובה בפסוק. לאחר מכן ייפלו תושבי החלק החיצוני והלא מקודש של העיר בשבי, וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה אל אוהלי האויב. למרות זאת, וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר, בין משום שלפולשים לא ייוותר זמן להשלים את ההגליה ובין משום שה' מאפשר הרס חלקי בלבד כדי לחשוף את כוונתם הזדונית האמיתית. מתוך שפל זה שנועד לצרף ולטהר את העם, החלק שנותר יֵצא לשחרר את השבויים, ואז ה' יתערב ישירות ויושיע אותם כפי שעשה בקריעת ים סוף.