באחרית הימים צפויה התרחשות דרמטית שתגיע לשיאה בירושלים. זהו זמן מיועד שבו נסגרים מעגלים היסטוריים, מאזני הצדק מוכרעים, ואוצרות עצומים מחליפים ידיים בעקבות מערכה צבאית כבירה.
ההכרזה הִנֵּה יוֹם־בָּא לַיהֹוָה מכוונת לזמן מיוחד השמור ומיועד לה' [מצודת דוד, מלבי"ם], שבו יתגלו לעין כל כבודו, גבורתו ומידת הדין שלו [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה]. יום זה מתואר כזמן חביב ואהוב על הקדוש ברוך הוא, המביא עמו שמחה גדולה [רש"י, צוארי שלל]. מבחינת תזמון הגאולה, יום זה מייצג מועד קבוע מראש. אם עם ישראל לא יזכה לגאולה מוקדמת בזכות מעשיו, יגיע תאריך היעד הסופי שעלול להיות מלווה בתקופת צרה ובירור קשה טרם הישועה [אהבת יהונתן].
האירוע המרכזי באותו יום הוא מלחמת גוג ומגוג, שבה יתקבצו אומות העולם אל ירושלים [אבן עזרא, מלבי"ם, רד"ק, צאינה וראינה]. בעוד שהתפיסה המקובלת היא שהאומות יבואו להילחם בישראל, קיימת גישה ולפיה המערכה תהיה למעשה התנגשות אדירה בין המעצמות הגדולות של אדום וישמעאל. הן יילחמו זו בזו על השליטה בירושלים, ודרך מלחמה זו יעשה ה' שפטים באומות על הסבל שהסבו לישראל לאורך ההיסטוריה [אברבנאל].
במוקד המערכה עומד עניין הביזה, כפי שנאמר וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ. המילה שְׁלָלֵךְ משמעותה ביזה [מצודת ציון], וקיימת מחלוקת קוטבית לגבי זהות השוללים. הגישה הראשונה מפרשת את הדברים כאזהרה קשה: ירושלים תיכבש, והאויבים שיפרצו לתוכה יבזזו את רכושה ויחלקו את השלל בתוך תחומי העיר [אבן עזרא, מלבי"ם, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
לעומת זאת, פרשנים רבים רואים בכך הבטחה חיובית ונחמה לישראל. לפי גישה זו, תושבי ירושלים הם אלו שיבזזו את מחנה האויב המובס ויחלקו את השלל בתוך עירם. יתרה מכך, מדובר בהשבת כל הרכוש והעושר שאומות העולם גזלו מישראל לאורך כל שנות החורבן והגלות, אשר יחזרו לבסוף לבעליהם המקוריים [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל, צאינה וראינה].
השימוש המדויק במילה וְחֻלַּק מצביע על חלוקה מסודרת, בניגוד ללקיחה חפוזה. בעבר, בניצחונות גדולים כמו מפלתו של סנחריב, נמנעו ישראל מחלוקה רשמית של השלל וכל אדם חטף לעצמו. הדבר נבע מחשש שהרכוש של מחנה האויב הכיל רכוש יהודי גזול או כספי הקדש ומעשרות, וכן מחשש לשחיתות של הממונים על האוצר. אולם לעתיד לבוא, השלל יהיה שייך בבירור לאומות, והממונים יהיו נאמנים לחלוטין, ולכן יתאפשר לחלק את הרכוש בצורה צודקת ומסודרת לכל אדם ואדם [נחל שורק, אהבת יהונתן].
מעבר למשמעות החומרית, טמון כאן גם רובד רוחני עמוק. השלל מסמל את ניצוצות הקדושה והתורה שאבדו ונפלו לידי כוחות הטומאה. לעתיד לבוא, ניצוצות אלו ישוחררו ויחולקו מחדש, כך שכל אדם מישראל יקבל את החלק הרוחני השייך לשורש נשמתו, והקדושה תופנם בתוכו פנימה, כפי שנרמז במילה בְּקִרְבֵּךְ [צוארי שלל].