זכריה, פרק י״ד, פסוק ד׳

Zechariah 14:4Sefaria

וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם־הַ֠ה֠וּא עַל־הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרֽוּשָׁלַ֘͏ִם֮ מִקֶּ֒דֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה׃

ביום הגאולה העתידית, המרחב הסובב את ירושלים עתיד לעבור תמורה דרמטית וחסרת תקדים, שתשמש זירה להתגלות אלוהית ולמאבק אדיר. מוקד ההתרחשות יהיה בהר הזיתים, הרכס הניצב ממזרח לעיר.

הביטוי וְעָמְדוּ רַגְלָיו אינו מתפרש כפשוטו בקרב רוב הפרשנים, אלא כמשל להופעת כוחו של ה', להתגלות גבורתו ולשרשרת הסיבות והנסים שיחולל באותו מקום [רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם, מצודת דוד]. הבחירה דווקא בהר הזיתים, אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם, אינה מקרית; מבחינה היסטורית, זהו המקום הנוח ביותר לצר על העיר, ושם חנו צבאות זרים בעת החורבן, ולכן שם תיעשה הנקמה באויבי ישראל. בנוסף, ההר מסמל טהרה ותשובה, שכן בו נשרפה פרה אדומה המטהרת מטומאה [אהבת יהונתן].

ההתרחשות המרכזית היא שבירת ההר: וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים. המילה וְנִבְקַע משמעותה סדיקה וקריעה [מצודת ציון]. קיימות גישות שונות באשר לאופי בקיעה זו. הגישה המרכזית רואה בכך נס פיזי עצום שלא היה כמותו מעולם [אבן עזרא], אשר יבוא לידי ביטוי ברעידת אדמה אדירה [מלבי"ם, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, ישנה תפיסה סמלית שלפיה הבקיעה אינה שינוי בטבע, אלא משל למלחמה אנושית גדולה שבה צבאות ענק יתייצבו זה מול זה משני עברי ההר, ואף ישטחו את ההרים לצורך הלחימה [אברבנאל]. זווית נוספת מציעה כי הבקיעה נועדה לעקור ולבטל את טומאת העבודה הזרה שהייתה נהוגה בפסגות ההרים בימי קדם [אהבת יהונתן].

הנביא מתאר את הכיוונים המדויקים של הבקיעה: ההר ייחצה מֵחֶצְיוֹ, כלומר בדיוק מאמצעיתו [רש"י], והסדק יימשך לכל אורכו מן המזרח אל המערב – מִזְרָחָה וָיָמָּה [רש"י, מצודת דוד]. כתוצאה מכך תיווצר גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד, עמק עמוק ורחב בין שני חלקי ההר [מצודת ציון, מצודת דוד].

בשלב הבא, וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. הפועל וּמָשׁ משמעותו יסור, ייעקר ויתנתק ממקומו [מצודת ציון, רד"ק]. חציו הצפוני של ההר יחליק וינוע לכיוון צפון, ואילו חציו הדרומי ינוע לדרום.

הפרשנים מציעים מספר תכליות לבקיעה ולתזוזת ההר: יש הסבורים כי הגיא שייווצר נועד לשמש נתיב מילוט והצלה לגולים היהודים הנמלטים מפני שוביהם [מצודת דוד], או לחלופין, כמלכודת שבה ייפלו צבאות הגויים הצרים על ירושלים [רד"ק]. דעה אחרת מסבירה כי תזוזת ההר נועדה לשנות את המבנה המרחבי של האזור כולו, כדי לאפשר את הרחבתה העצומה של ירושלים העתידית כפי שניבאו נביאים אחרים [מלבי"ם]. הפער שייווצר בין חלקי ההר ילך ויגדל עם הזמן, עד שירושלים עצמה תיבקע לשניים [ביאור שטיינזלץ].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.