זכריה, פרק י״ד, פסוק י״ב

עונשם של האומות על שדחו את התורה ואספו את חילם לצור על העיר יהיה מכה אלוהית קשה שלא תמית אותם מיד. וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה וההכאה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם, כאשר הָמֵק בְּשָׂרוֹ, כלומר בשרם יירקב ויימס. הפלא הוא שכל זה יתרחש וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו בעודם חיים ומהלכים, כדי שיצפו למוות שיגאל אותם מייסוריהם. בנוסף, וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וייזלו ממקומן בשל עוצמת האור האלוהי שיתגלה, וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם כעונש על שעסקו בכישוף. כך יאבדו האויבים את יכולת הראייה, האכילה והדיבור, וייוותרו בחיים רק כדי לסבול ולספר בעולם את גבורת ה'.