זכריה, פרק י״ד, פסוק י׳

לעתיד לבוא ישתנה נוף הארץ כך שיִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה וההרים סביב ירושלים יהפכו למישור רחב. יישור השטח, שיתפרס מהאזורים ההרריים מִגֶּבַע לְרִמּוֹן ויהפוך אותם לחלקים כמו נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם, יסיר את המחסומים הפיזיים ויאפשר לאורו של ה' להאיר למרחקים. בזכות הנמכת סביבתה ירושלים וְרָאֲמָה, תבלוט ותינשא בגובהה הפיזי והרוחני, וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ ביציבות ובבטחה על יסודותיה המקוריים. העיר תתרחב על פני אתרים היסטוריים, לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים העומד בזווית וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל. גבולות אלו יגיעו עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ, בורות היין שמחוץ לעיר, המרמזים על התרחבות עצומה עד קצות העולם ועל גבול הקדושה שבו יתרחקו התושבים מיין כדי לדבוק בה'.