הסירוב להכיר במלכות ה' ולעלות לירושלים בעידן הגאולה גורר ענישה, כאשר המילה חַטַּאת מכוונת לפורענות ולגמול על החטא ולא לעצם העבירה. העונש מותאם לטבען של הארצות, כך שחַטַּאת מִצְרָיִם היא מגפה מאחר שארצם אינה תלויה במי גשמים, ואילו וְחַטַּאת כָּל־הַגּוֹיִם היא עצירת גשמים. למרות זאת, מכת המגפה עשויה לפגוע גם באומות נוספות השוכנות על נהרות, או להתפשט לכלל העמים בשל חטאה הגדול של מצרים. לחלופין, העונש אינו מפוצל אלא משולב, וכל אומה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת תספוג במקביל גם עצירת גשמים וגם מגפה, כך שאף עם לא יוכל לחמוק מהדין.
זכריה, פרק י״ד, פסוק י״ט
זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.