וִיהוֹשֻׁעַ הכהן הגדול עֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ למשפט שמימי, כאשר הוא לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים, כלומר לבוש בבגדים מלוכלכים ומטונפים. לכלוך זה אינו פיזי, אלא משל לפגמים רוחניים ולעוונות שדבקו בו והפכו את בגדי הכהונה שלו ללא ראויים, משום שלא מחה בבניו שנשאו נשים נוכריות או פסולות. מנגד, יש המסבירים כי הלכלוך מסמל את חוסר ההדר והיעדר בגדי הזהב המפוארים באותה תקופה, שכן בית המקדש טרם נבנה בשלמותו. גישה אחרת רואה בבגד משל לגוף החומרי שנוצר מעפר, אשר מהווה לבוש לנשמה ומעיד כי גם צדיקים גדולים כיהושע כפופים למגבלות החומר.
זכריה, פרק ג׳, פסוק ג׳
וִיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.