זכריה, פרק ד׳, פסוק ז׳

Zechariah 4:7Sefaria

מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔הֿ תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ׃ {פ}

כל מכשול מאיים הניצב בפני המנהיג הנבחר על ידי ה', בין אם אלו אויבים היסטוריים, מלך עתידי או יצר הרע, נדמה כהַר הַגָּדוֹל שעתיד לאבד את כוחו ולהפוך לְמִישֹׁר ישר וחלק. לאחר סילוק המפריעים, המנהיג ישלים את בניין המקדש וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה, היא האבן העיקרית והחשובה, פעולה המסמלת גם את עקירת "לב האבן" של היצר באחרית הימים. הנחת האבן תלווה בתְּשֻׁאוֹת, קולות המולה ושמחה של ההמון, שיכריזו על יופייה הרב בקריאות חֵן חֵן לָהּ. כך תושלם המלאכה ללא הפרעות ותעורר התפעלות ושמחה שלמה בקרב כל העם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.