הנביא מצטווה לבצע פעולה סמלית וליטול בעצמו כֶּסֶף וְזָהָב מתוך התרומות שהביאו שבי הגולה, כדי ליצור מהם שתי עֲטָרוֹת, כלומר כתרים שונים מכסף ומזהב. הנחת העטרה בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שייתכן שהתרחשה במראה נבואה, משולה להכתרת מלך ונועדה למנותו לתפקיד ולרמז שכתר הכהונה יישמר לזרעו לעולם. באשר לעטרה השנייה, ייתכן שהיא הונחה על ראשו של המנהיג זרובבל כדי לסמן את שדרוג מעמדו המדיני למלך. לחלופין, עטרת הכסף בלבד הונחה על ראש הכהן, ואילו עטרת הזהב נשמרה כרמז עתידי לשובו של שלטון בית דוד, שכן באותה עת זרובבל טרם מלך בפועל.
זכריה, פרק ו׳, פסוק י״א
וְלָקַחְתָּ֥ כֶֽסֶף־וְזָהָ֖ב וְעָשִׂ֣יתָ עֲטָר֑וֹת וְשַׂמְתָּ֗ בְּרֹ֛אשׁ יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּדֽוֹל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.