זכריה, פרק ח׳, פסוק כ״ב

התעוררות רוחנית של אנשים פרטיים תהפוך לתנועה עולמית, שבה בני אדם ייענו לקריאה משותפת וּבָאוּ יחד לירושלים. התקהלות זו תכלול עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים, כפל לשון המדגיש את הריבוי העצום של האנשים והממלכות שיצטרפו למסע, ולא את כוחם הפיזי או הצבאי. מטרתם היא לְבַקֵּשׁ אֶת ה' צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם וכן וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה', כלומר לחפש את הנוכחות האלוהית במקדש, לדרוש באמונה האמיתית ולהתפלל. נהירה המונית זו עשויה להתרחש עוד בטרם הגאולה השלמה, בתקופה שבה עם ישראל עדיין שפל בעיני הגויים, אך העיר ירושלים זוכה למעמד רם ונישא המושך אליה את ההמונים.