זכריה, פרק ח׳, פסוק ג׳

ה' מכריז על כוונתו להחזיר את הנבואה ואת הקדושה לימי קדם, אך ההבטחה כי שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וכי וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם אינה מוחלטת אלא מותנית בתיקון דרכי העם. התנאי המרכזי להשראת השכינה הוא השגת שלמות מוסרית של עשיית משפט צדק, דיבור אמונה והימנעות מתרמית, שבזכותה וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת. כפועל יוצא מתיקון החברה, מקום המקדש, המכונה וְהַר יְהֹוָה צְבָאוֹת, יזכה לתואר הַר הַקֹּדֶשׁ מעצם ירידת כבוד ה' אליו. השגת מעלה זו תלויה גם בקדושת הכוהנים המשרתים במקום, ומבטיחה שההר לעולם לא יחולל שוב בידי זרים.