ה' מצהיר כי הענישה שהביא על דורות העבר משמשת ערובה להבטחותיו לטובה. כשם שהחליט וגזר עונש, כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם, בזמן שאבות האומה הכעיסו אותו, בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי, כך יצאה הפורענות אל הפועל במלואה. ה' מדגיש וְלֹא נִחָמְתִּי, שכן הוא לא התחרט ולא חזר בו מן העונש, משום שמטרתו הסופית הייתה חיובית ונועדה לטהר את העם מפשעיו. התממשות הגזירה בעבר מבטיחה שכשם שה' לא ביטל את הרעה, כך תוכניותיו הנוכחיות להיטיב עם העם הן מוחלטות ובלתי הפיכות.
זכריה, פרק ח׳, פסוק י״ד
כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜מְתִּי לְהָרַ֣ע לָכֶ֗ם בְּהַקְצִ֤יף אֲבֹֽתֵיכֶם֙ אֹתִ֔י אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֖א נִחָֽמְתִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.