מראה הילדים ברחובות מהווה ביטוי מובהק למקום שבו שוררים שלום ורווחה, ושבו החיים זורמים בפשטות ובקלות [ביאור שטיינזלץ]. מציאות אידיאלית זו של וּרְחֹבוֹת הָעִיר ניצבת כניגוד מוחלט לחורבן שהיה בעבר, והיא ההפך המוחלט ממצב שבו הארץ הפכה לשממה [אבן עזרא].
ההבטחה כי הרחובות יִמָּלְאוּ מתפרשת בכך שתושבי העיר יפרו וירבו, וכך ימלאו את חלליה [מצודת דוד]. הילדים והילדות יהיו מְשַׂחֲקִים, מילה המבטאת שחוק ושמחה [מצודת ציון], והם ינהגו כך וישמחו מתוך תחושת השפע והטוב הרב שישררו בעיר [מצודת דוד].