נבואה זו מתמודדת עם הפער העצום שבין המציאות הקשה לבין העתיד המזהיר. באותה תקופה הייתה ירושלים עיר קטנה ודלה, ותושביה המעטים היו נתונים תחת איום מתמיד מצד צורריהם. לכן, ההבטחה על קיבוץ גלויות ושגשוג נראתה רחוקה מכל היגיון טבעי או פוליטי [אברבנאל, מלבי"ם, שטיינזלץ].
הנביא פונה אל שארית העם ומכיר בתחושותיהם. המילים כִּי יִפָּלֵא מבטאות את ההשתאות העמוקה שתאחז בעם לנוכח רוב הטובה והחסד הגדול שייעשה עמהם, פלא שחורג מכל מנהג טבעי [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל].
החלק המפתיע בפסוק טמון בהכרזה גַּם־בְּעֵינַי יִפָּלֵא. כיצד ייתכן שדבר מה יהווה פלא בעיני ה'? הפרשנים מציעים שתי דרכים מרכזיות להבנת ביטוי זה. גישה אחת גורסת כי יש לקרוא את הפסוק בלשון תמיהה, כאילו חסרה בו ה"א השאלה, כלומר "הגם בעיני יפלא?". לפי פירוש זה, ה' שואל את העם: האם נבצר ממני לעשות זאת? האם עבורי זהו פלא? [רבי יהודה הלוי, רד"ק].
עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים דוחה את קריאת הפסוק כשאלה, ומפרשת אותו כפשוטו, כהכרזה על נס חסר תקדים. ה' מעיד כי הפלא שייעשה לעתיד לבוא יהיה כה עצום, עד שייחשב לפלא אפילו בעיניו. אין משמעות המילה יִפָּלֵא שהדבר נמנע או נסתר מה', אלא שזהו אירוע החורג לחלוטין מהסדר הטבעי, נס שגדול אף יותר מכל הפלאים הנסתרים והגלויים שעשה ה' מעולם [אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל].
הפלא האלוהי הזה נובע גם מעצם המעבר החד מחרון אף כה גדול אל חסד כה רחב [רש"י]. זהו ביטוי נבואי יוצא דופן, המלא בחיות ושמחה, שבו ה' כביכול משתתף בהתפעלות הכללית משינוי צביונה של ירושלים [שטיינזלץ]. ברובד נוסף, חז"ל דרשו כי הפלא בעיני ה' מתייחס לגבורתם הרוחנית של הצדיקים, והוא משתאה כיצד הצליחו לעמוד בגבורה מול יצר הרע במהלך חייהם [רש"י].